לכן לא הניחו אלא תפילין של ראש בלבד.
ולדעה שאין חציצה פוסלת בתפילין ומותר להניח על בגד, לא הניחו משום ש שתפילין צריכין להיות במקום מצומצם ואם התפילין זזין ממקומם כאילו לובש בגד מיותר, ועובר על איסור יתור בגד.
כי התפילין שליד צריך להיות מכון לב ממש (ר' אחא היה מצמם נגד הלב לקיים והיו הדברים האלה על ללבך, וכן כתב בש"ע הרב משש נגד הלב, לפי זה הגאונים פסלו להניח חלק הבית שלא כנג הלב אפילו בקיבורת, עולת תמיד, והגר"א חולק על הגאונים שכל הקיבורת כשר (לולי דברי הסמ"ק).
לכן לא לבשו תפילין שלל יד. (עיין שו"ת מעדני יו"ט ח)
וקשה שאין ללבשו של ראש בלי ש"י שדרשו והיו לטטפת בין עיניך לשון רבים תחילה של יד ואח"כ ש"ר כדי שיהיה של ראש שני לו.
והנה במנחות (למ"ד לילה זמן תפילין) אסור לכתחילה להניח תפילין בלילה שמא ישן בהם אבל אם הניחם מבעוד יום אין חיוב להורידן בצאת הכוכבים עד שתכלה רגל מן השוק (או עד שעת שינה) וכן נהגו בתימן בתעניות ללבוש תפילין במנחה עד פרשת ציצית של ערבית.
לפ"ז יתכן שהכהן הניח של ידבגדו במקון מצומצם ואח"כ של ראש, ובשעת עבודה הוריד של יד שלא יזיז ממקומ המצומצם, (ועי"ז לא יעבור על יתור בגד בתפילין שלא במקומם)
No comments:
Post a Comment