Meir Ettinger’s new article
כ"ג ניסן התשע"ז 19.04.2017 17:55
ניתן לראות בימי ספירת העומר (הרצוף בחוויות לאומיות) העוסקים בבניין המלכות, הזדמנות להתעכב על פרטי התיקון הנדרשים בדרך לכינון מלכות ישראל.
א. בניין המלכות.
מ"ט ימי ספירת העומר הם ימים של תיקון, דרך שאותה אנחנו עושים מחג הפסח שמסמל את ההחלטה לקבל עול מלכות שמים ועד לקבלת התורה. מוכרים לכולם הכוונות שנוספו בתפילה הנאמרת לאחר הספירה על פיה בכל יום מכוונים לתקן 'התכללות' של אחת משבע המידות.
שבעת המידות – כמו בכל דבר בנפש הם לא חד גווניות אלא מורכבות ומלאות פרטים, כך כל ספירה וספירה, כל מידה או רגש מורכבת מהתכללות של כל שבעת המידות האחרות. זו הסיבה שבתיקון מעמיק לא ניתן להסתפק רק בתיקון החסד למשל, אלא צריך להתעכב על כל התכללות של ספירת החסד עם שבעת הספירות האחרות. חסד שבחסד, גבורה שבחסד וכן הלאה.
במקביל לתיקון האישי ניתן לראות בימי ספירת העומר (הרצוף בחוויות לאומיות) העוסקים בבניין המלכות, הזדמנות להתעכב על פרטי התיקון הנדרשים בדרך לכינון מלכות ישראל.
גם בתיקון עניינים שנוגעים לחיי הכלל, ניתן לשים לב שאי אפשר להצביע על נושא אחד שבו תלוי העיוות המוכר מהשלטון הזר. כל סטייה מדרך היהדות בתחום אחד של החיים הציבוריים משפיע גם על כל שאר התחומים, וממילא התיקון הנדרש הוא לא תיקון קוסמטי בלבד, המהפכה הדרושה לנו היא מהפכה מקיפה שמתעכבת על כל פרט ופרט.
אי אפשר להסתפק בטיפול בנקודה אחת שנדמה לנו שהיא הנקודה העיקרית או הבעיה החמורה ביותר כיום, מכיוון בחיי הציבור כמו בחיי הנפש יש לכל תחום השלכות על כל שלל התחומים האחרים. תיקון המדינה יהיה רק בשינוי מהפכני להליכה בדרך התורה בכל תחומי החיים הציבוריים.
לאור תובנה זו בימי הספירה אני אנסה להקביל את הספירות אותם אנחנו מכוונים בכל יום לפרטי תהליך תיקון המדינה.
שבעת הספירות היסודיות בפרטי התיקון הלאומי הם:
חסד – יישוב הארץ (החלת הריבונות והתיישבות בכל גבולות הארץ)
גבורה – יד ישראל תקיפה (מלחמה נחושה מול אויבי ישראל)
תפארת – החזרת המשפט העברי.
נצח – עידוד עליית כל היהודים לארץ ישראל.
הוד – סילוק הגורמים העויינים (עידוד ההגירה ומלחמה בהתבוללות)
יסוד – תיקון האקדמיה (איחוד התורה והמדע וניתן להוסיף גם את מערכת החינוך)
ומלכות – כינון מלכות ישראל (שינוי שיטת הממשל) ובניין המקדש.
[רק עד כאן מבוסס על הספר 'תיקון המדינה' של הרב גינזבורג, מכאן זהו נסיון שלי לשרטט את ה"התכללות" על אחריותי בלבד.]
ב. שבוע החסד – יישוב הארץ.
נתחיל מלהשלים את השבוע הראשון של ספירת העומר – שבוע החסד.
בתיקון המדינה שבוע החסד הוא חידוש האהבה לארץ, אם בימים עברו אהבת הארץ הייתה נחלת רבים גם של אלו שאינם שומרי המצוות, כיום ברור שאהבה אמיתית לארץ יכולה להיות רק מתוך אמונה בה' שנתן לנו את הארץ הזו באהבה.
חסד שבחסד – התיישבות שמונעת מכל מיני שיקולים חיצוניים בין אם אלו טיעונים בטחוניים או פלפולים משפטיים, לא יכולה להתגבר על השיקולים הריאליים והחשבונות הפוליטיים 'איפה נרוויח יותר ו'נוותר על קצת כדי להרוויח יותר' וכדו'. לא לחינם בתנ"ך אהבת הארץ נמשלה לאהבת איש ואשה "כאשר יבעלוך בנייך", הקשר שלנו עם הארץ צריך להיות מלא באהבה שהיא הרבה יותר מכל החשבונות והחישובים הרציונאלים.
גבורה שבחסד – הסכסוך הארוך בינינו לבין יושבי הארץ גרם לעייפות וכבדות בעם ישראל, עד שלאט לאט הדעות של השמאל הקיצוני הפכו לנחלת הרוב, עד שהיום אפילו במפלגות שנחשבות להכי ימניות כבר מדברים על וויתור על חלקים מארץ ישראל. לכן, אהבת הארץ דורשת גם עוז וגבורה במלחמה מול האוייב. כמו שאומר רש"י "והורשתם אותה – וישבתם בה" – "והורשתם אותה מיושביה ואז וישבתם בה תוכלו להתקיים בה ואם לאו לא תוכלו להתקיים בה".
תפארת שבחסד – התפארת זה תיקון מערכת המשפט הפוגעת שוב ושוב בשלמות הארץ. כל עוד מנסים לעגן את ההתיישבות בארץ ישראל על פי חוקים זרים ומוזרים. מוכרחים להתיישב בארץ רק על פי חוק! לפי חוקי המשפט העברי הקובעים שכל ארץ ישראל מוחזקת לנו מאבותינו ו"אין כאן אדמות של ערבים".
נצח שבחסד – אחד הטיעונים הצפים תמיד בדיבורים על שלמות הארץ הוא חשש (אמיתי או מזוייף) של אנשי השמאל מפני אובדן הרוב היהודי אם נחיל את הריבונות היהודית על שטחי יהודה ושומרון – התשובה לזה היא עידוד העלייה! גם עם קום המדינה היה רוב של לא יהודים בנגב ובגליל העלייה היהודית ההמונית מארצות הנכר הפכה את המאזן. גם היום עלינו להחיל את הריבונות ולהשקיע את כל המאמצים בהבאת כל יהודי העולם אל ארץ היהודים.
הוד שבחסד – הצד השני של המטבע הוא עידוד ההגירה של הנוכרי אשר בקרבנו, השלמת מצוות יישוב הארץ היא בקיום המצווה "לא ישבו בארצך – פן יחטיאו אותך לי", כפי שאהבת הארץ נמשלה לאהבת איש ואשה, כך גם האהבה לארץ צריכה להיות אישית ואינטימית.
יסוד שבחסד – הרוח שנושבת באקדמיה ומשם אל מערכת החינוך היסודית מפקפקת בזכותנו על הארץ ורואה אותנו ככובשים בארץ מולדתנו. טענת ה"גזולים הם בידכם" של אומות העולם שגורה היא בפיהם של אלו שלומדים את חכמתם, תיקון היסוד – איחדו התורה והמדע באופן של לימוד המדע כך שיגלה את האמונה בבריאת העולם, תביא להבנה ש"כח מעשיו הגיד לעמו (ע"י התבוננות בנפלאות הבריאה) לתת להם נחלת גויים".
ומלכות שבחסד – גם לאחר שכבשנו את כל חלקי הארץ כל עוד "פלטרין של מלך" שמם, העיקר חסר מהספר. ארץ ישראל היא ארץ המקדש, וללא המקדש היא כמו גוף בלא לב. גוף כזה הוא מת ואינו מסוגל לתת חיים למתהלכים בו, רק כאשר ייבנה המקדש נראה כולנו את החן האמיתי של ארץ ישראל, ורק אז גם באמת נוכל לשבת עליה לבטח. כמו שכתוב: "תבאמו ותטעמו בהר נחלתך, מכון לשבתך פעלת ה'".
המשך בפעם הבאה, בלנ"ד...
8 comments:
At the same time, the days of Sefirat HaOmer (which is full of national experiences) dealing with royal building can be seen as an opportunity to dwell on the details of the amendment required to establish the kingdom of Israel.
Even in the correction of matters relating to public life, one can note that it is impossible to point to one issue on which the distortion of foreign power is dependent. Any deviation from the path of Judaism in one area of public life also affects all other spheres. In any event, the necessary amendment is not merely a cosmetic correction. The revolution that is needed is a comprehensive revolution that hinders every detail.
The 49 days of the Omer are the days of Tikkun, the way we make the Pesach holiday, which symbolizes the decision to accept the yoke of the kingdom of heaven until the Torah is accepted.
The seven dimensions - as in everything in the soul are not monotonous but complex and full of details, so every count and count, every measure or emotion consists of the integration of all seven other measurements. This is the reason why a profound correction can not be satisfied only with the correction of grace, for example. Rather, we must dwell on the whole integration of the count of grace with the other seven Sefirot. Grace in grace, heroism of grace. And so on.
ENGLISH
Even in the correction of matters relating to public life, it can be noted that it is impossible to point to one issue in which the distortions familiar to foreign rule depend. Any deviation from the path of Judaism in one area of public life also affects all other spheres. In any event, the necessary amendment is not merely a cosmetic correction. The revolution that is needed is a comprehensive revolution that hinders every detail. It is not enough to deal with one point that we think is the main point or the most serious problem today, because in public life, as in the life of the soul, each area has ramifications on all other fields. The reform of the state will only be a revolutionary change to the path of Torah in all areas of public life. In the light of this insight in the days of the Omer, I will try to accept the Sefirot that we are referring to each day to the details of the process of amending the state. The seven fundamental Sefirot in the details of the national amendment are: Chesed - settling the land (applying sovereignty and settlement throughout the country) Gevurah - Israel's Assault (a determined war against Israel's enemies)
ENGLISH
Tiferet - the return of Jewish law. Eternity - Encouraging the immigration of all Jews to the Land of Israel. The removal of the hostile elements (encouragement of immigration and war on assimilation) Yesod - Tikkun Academia (unification of Torah and science, and it is possible to add the education system) And kingship - the establishment of the kingdom of Israel (changing the system of government) and the building of the Temple. [Only here is based on Rabbi Ginsburg's "Tikkun Hamedina," so this is my attempt to sketch "integration" at my own risk.] B. A week of grace - settling the land. Let us start by completing the first week of counting the Omer - the week of grace. In the state's amendment, the week of grace is the renewal of love for the land. If in the old days the love of the land was shared by many of those who are not observant, it is clear that true love for the land can only come from faith in Gd who gave us this land with love. A grace that, thanks to all kinds of external considerations, whether security arguments or legal arguments, can not overcome the real considerations and political calculations, where we will gain more and "give up a little to earn more" and so on. It is not for nothing in the Bible that the love of the land is likened to the love of a man and a woman "when your sons run you," our connection with the land must be filled with love that is far more than all rational calculations and calculations. The long struggle between us and the inhabitants of the country caused fatigue and heaviness among the people of Israel, until slowly the opinions of the extreme left became the property of the majority, until today even in the parties considered the right wing are already talking about giving up parts of the Land of Israel. Therefore, love of the land requires courage and courage in the war against the enemy. As Rashi says: "And you shall inherit it - and you shall dwell therein" - "and you shall inherit it from its inhabitants, and then you shall dwell therein, and you shall be able to live therein." Tiferet - the glory of the justice system that repeatedly harms the integrity of the land. As long as they try to anchor settlement in the Land of Israel according to strange foreign laws. We have to settle in Israel only by law! According to the laws of Jewish law that all the land of Israel is held by our forefathers and "there are no Arab lands here." An eternity of grace - one of the arguments that always float in talking about the integrity of the land is the fear (real or false) of the leftists against the loss of the Jewish majority if we apply Jewish sovereignty over Judea and Samaria. Even with the establishment of the state, a majority of non-Jews in the Negev and in the mass Jewish immigration wave from foreign countries turned the balance. Even today we must apply sovereignty and invest all efforts in bringing all the Jews of the world to the land of the Jews. The love of the land is likened to the love of man and woman, so love for the land must be personal and intimate. J
A foundation of grace - the spirit that blows in academia and from there to the basic education system doubts our right to the land and sees us as occupiers in our homeland. The claim of the "offspring is in your hands" of the nations of the world is common in the mouths of those who study their wisdom, correct the foundation - unite Torah and science in the manner of learning science so that it will reveal the faith in the creation of the world will lead to understanding that " Creation) to give them the inheritance of the Gentiles. " And the kingdom of grace - even after we have conquered all parts of the country as long as the "king's patrin" is missing, the main thing is missing from the book. The Land of Israel is the land of the Temple, and without the Temple it is like a body without a heart. Such a body is dead and can not give life to those who walk in it. Only when the Temple is built will we all see the true grace of the Land of Israel, and only then can we truly sit on it. As it is written: "Come and taste it on the mountain of your inheritance, a dwelling for your dwelling." Continue next time, ...
Lea, you are a sweetheart for translating some of Meir's very special thoughts.
Hashem should shower you with all goodness and bring you to your fulfillment.
Amen. It is too good not to.
Kol hakavod Lea for the targum. I haven't the time right now. Maybe use a different word for revolution. It could cause problems.
Post a Comment