לומדי התורה הם עמודי ומקיימי העולם: ממנהיג הדור הרב לנדו במשא רוממות הכנה ליום כפור בממלכת התורה מיר

 [do not like voiceovers; read text below]

מנהיג הדור מרן ראש הישיבה הגאון רבי דב לנדו נשא ביום רביעי השבוע את המשא השנתי בהיכל ישיבת מיר בירושלים, בהשתתפות ראשי ורבני הישיבה ואלפי תלמידים ובוגרים. בדבריו עמד על חובתם של בני התורה לנצל את זמנם ללימוד בשקיעות וברציפות, ובפרט במהלך עשרת ימי תשובה. המונים צבאו על בית המדרש המרכזי של הישיבה הגדולה בישראל וגדשו את מבואות הבניין והרחובות הסמוכים. לאחר שמסר את שיעורו בהיכל הישיבה, פתח רבינו את דבריו ואמר: "ברשות ראש הישיבה והרבנים הגאונים, נדבר כמה מילים, דברים ברורים וידועים, בעניינא דיומא ובעניינא דכולא שתא". רבינו עמד על מקומם וחשיבותם של לומדי התורה בקיום העולם: "לומדי התורה הם עמודי ומקיימי העולם, והם אלו שזוכים לחיות מתוך קרבת אלוקים. ולכן חיוב גדול מאוד מוטל על לומדי התורה, בני הישיבות ואברכי הכוללים, לנצל את זמניהם לעסק התורה בשקיעות וברציפות, כיוון שכל רגע של לימוד תורה מקיים את כל הבריאה". בהתייחס לעבודת הימים הנוראים אמר כי הנושא המרכזי שבו נדרשים בני התורה לפשפש במעשיהם הוא מידת שקיעותם בלימוד: "כל אחד צריך לבחון מול עצמו אם הוא מגיע למדרגות בלימוד התורה כפי כוחותיו, או שחלילה הוא מסתפק במועט". רבינו הביא את דברי הירושלמי, "כי הוא חייכם – אימתי הוא חייכם, בזמן שאתם יגעים בו", והסביר כי משמעותם הפשוטה היא היגיעה והעמל בתורה. מרן הוסיף כי אפשר לפרש "אימתי התורה היא חייכם, כאשר הלימוד הוא מתוך קשיים ומתוך דוחק, אז הוא חייכם, הוא תמצית חייכם". "רבים רבים מאברכי הכוללים נמצאים בקשיים גדולים, מכל מיני בחינות, ובמיוחד בדוחק הפרנסה", אמר. "ועם כל זאת, שקועים בעמל לימודם בכל מורשי ליבם – הוא הוא חייכם ואורך ימיכם". בהמשך קרא מנהיג הדור לקבוע לימוד בהלכות ממון הנוגעות לחיי היום-יום, בשל ריבוי הפרטים והמכשולות בתחומים אלה. בין היתר הזכיר את דיני ריבית, שואל שלא מדעת ואיסור עושק שכר שכיר. "אולי מן הראוי לקבל לקבוע לימוד בהלכות ממון המצויות כיום, שחלילה לא ייכשלו בהם", אמר, "ישנם בהלכות ממון פרטי דינים רבים ודברים שמשתנים מעת לעת". רבינו בירך כי בזכות ההקפדה בעניינים אלה יזכו האברכים לזון ולכלכל את בני ביתם ברווח ובנקל. את משאו חתם רבינו בברכה לראש הישיבה הגאון רבי אליעזר יהודה פינקל, לראשי הישיבה ולרבניה, שיזכו להרחיב את גבולות התורה ולהעמיד תלמידים הגונים: "יהי רצון שנזכה כולנו ללמוד תורה בשלום ובשלווה, בעיון ובעמל, ונלמד תורת השם באהבה ובדבקות בו יתברך, וניחתם לחיים טובים ולכל מילי דמיטב, לאורך ימים טובים". לאחר המשא השתתף רבינו בריקוד של שמחה יחד עם ראשי ורבני ישיבת מיר.