11 March 2021

Easy Rashi – מביא גאולה

מביא גאולה


פרקי דרבי אליעזר פרק נ 


(יט) וְאֶסְתֵּר הִגִּידָה לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדְּכַי, שֶׁנֶּאֱמַר [שם ב, כב] וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדְּכָי. מִכָּאן אָמְרוּ חֲכָמִים כָּל הָאוֹמֵר דָבָר בְּשֵׁם אוֹמְרוֹ מֵבִיא גְּאֻלָּה לָעוֹלָם.

חולין קד: מאן תנא קמא - רבי יוסי, הא קמשמע לן: כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר: ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי.

במגילה טו. אמר רבי אלעזר אמר רבי חנינא: כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, שנאמר: ותאמר אסתר... 

וצ"ע הלא מאמר זו בפרקי אבות פרק ו' ?

וגם בפרקי דרבי אליעזר בן הורקנוס, ובמס' חולין לא נאמר מי אמרה?

ובמגילה טו. מאמר ר"א ר"ח

דף על הדף מסכת מגילה דף טו עמוד א

בגמ': כל האומר דבר בשם אומרו, מביא גאולה לעולם.


הנה במדרש תנחומא (פר' במדבר סי' כ"ד) איתא:


אמר ר' חזקיה א"ר ירמיה בר אבא בשם ר' יוחנן, כל שאינו אומר דבר בשם אומרו עליו הכתוב אומר וכו' וצריך אדם כשהוא שומע דבר לומר אותו בשם אומרו אפילו משלישי של הלכה ע"כ. ועי' בשפ"א על מנחות (י"ז. ד"ה יתיב ר"מ בר גדא וכו') שכתב בתו"ד: והגם די"ל דאומר דבר בשם אומרו הוא רק למי ששמע הוא ממנו אבל מי ששמע מהמשמיע לו א"צ להזכיר שמו. ומסיים השפ"א: וכמדומה לי שבגמ' עצמו נסתפקו בזה באיזה מקום וכו' ע"כ. והגרי"מ בידרמן זצ"ל ציין שם לדברי הגמ' בנזיר והירושלמי בשבת וכן לדברי המדרש הנ"ל דמפורש דענין זה הוא אפי' "משלישי של הלכה" וכספיקו של השפ"א ע"כ, (וי"ל דלכן גם במדרש עצמו אמר ר' חזקיהו בשם ר' ירמי' בשם ר' יוחנן - והיינו שלישי של הלכה ודו"ק).


ועי' בירושלמי (פ"א דשבת ה"ב): אם יכול אתה לשלשל את השמועה עד משה שלשלה, ואם לאו תפוס או ראשון ראשון או אחרון אחרון ע"כ והפי' בזה כהנ"ל עפי"ד המדרש, וע"ש בקרבן העדה, ובמשנה (פאה פ"ב מ"ו): אמר נחום הלבלר מקובל אני מר' מיאשה שקבל מאבא שקבל מהזוגות וכו'.


והוסיף הגאון ר' יצחק דוד אלטר שליט"א:


ובדברי הירושלמי הנ"ל יש לתרץ קושית המפרשים אמאי קאמרה הגמ' אר"א אר"ח כל האומר דבר בשם אמרו וכו' והרי משנה שלימה שנינו בקנין תורה, אלא הא גופא כיון דשמע מימרא זו מרבו אף שמשנה זו קדומה, סגי בשם אומרו אחרון והוא ר"ח.


בספר אור לשמים (פר' בחוקותי) כותב:


שמעתי מרבינו הקדוש מהרר"י זלל"ה מלובלין (הוא החוזה מלובלין) על הגמ' כל האומר וכו' והתמיה נשגבה כי בגמרא מצינו ממש בכל דף שאומר התנא דבר בשם חברו או בשם רבו, ומדוע עוד לא נושענו מהגלות.


ותירץ כי הבאת הגאולה, היא גאולה פרטית לאיש ישראל ממצוקותיו כאשר אמרנו ותקם בעוד לילה שבהגלות יושעו ישראל ויתקיימו בהרחבה, וע"ז אנו מתפלים, וזה בכלל גאולה, עכ"ל.


כ"ק אדמו"ר בעל האמרי אמת מגור זצ"ל כותב במכתבי תורה (סי' יט):


הנני לכתוב מה שעלה ברעיוני פה מענינא דיומא, תמן תנינן האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנא' ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי, ולכאורה מה השבח העצום הזה להביא גאולה אם אינו מתלבש בטליתו של חבירו, וגם להיות התורה נקנית ע"י זה, כי הוא האחרון והגומר במ"ח דברים שהתורה נקנית בהם (אבות פ"ו ע"א).


ולכן אפשר ע"פ המבואר בגמ' (סנהדרין פט ב) כי הנגלה לנביא ברוה"ק נודע גם לנביאים אחרים, וכמ"ש לכם כבר כי ששמעתי (איני זוכר שם אמרו) לפרש בזה דברי המדרש שאמר לו יהושע למשה כשהיה הדבר נגלה לך הייתי יודע וכו', דהיינו בניחותא, שהלא גם אני ידעתי, וע"כ עתה משתנה עליך סדר בראשית, ולכן כאן כשאמר ר"מ אסתר ברוח הקודש נאמרה שנא' ויודע הדבר למרדכי, כן נודע מיד לאסתר שנחשבת ממ"ח נביאות ע"ש דף י"ד ע"ב.


ומרדכי הגיד לה, כי לא ידע עוד שהיא נביאה, ע"כ היתה יכולה לומר בשם עצמה למלך, ועכ"ז נהגה טובת עין במרדכי, וזה הטובת עין הביא גאולה לעולם, שעי"ז וימצא כתוב וכו', וזה השבח הגדול.

No comments: