🫵פאה או מטפחת? שמירת העיניים על חשבון הלימוד? אתרי טבע הפתוחים בשבת? שו"ת מרתק עם מרן הרב זילברשטיין

 

במהלך 'יום שכולו תורה' בעיר חולון השיב מרן פוסק הדור הגר"י זילברשטיין שליט"א במשך שעה ארוכה על שלל שאלות אקטואליות ומרתקות שהגיעו מהקהל הרחב | ביניהם: להסיע את אביו או את רבו? האש כבתה בשבת, האם מותר להעביר את החמין? עקב קוצר המקום, נביא כאן תמליל של רק חלק מהשו"ת ניתן לראות את השו"ת המלא בגליון אוצר הפרשה, גליון שואלין ודורשין שנערך במהלך בי רב.

לעבור ממטפחת לפאה? – הכרעתו הדרמטית של רבינו

השואל: "שלום הרב, בחור רווק בגיל מבוגר, שדעת רבותיו ומנהג אמותיו שאשה צריכה לילך עם מטפחת, האם צריך לוותר על הדבר הזה בגלל הגיל, למרות שדעת רבותיו להיפך, כי עד היום הוא עמד על זה?".

מרן שליט"א: "תראה יקירי, יש אשה שלא לובשת מטפחת אלא פאה, אבל היא פאה כשרה, ומאידך יש מטפחת שלמרות שהיא מטפחת היא טמאה! דהיינו, יש אשה שהולכת עם מטפחת, אבל המטפחת היא לא טובה על פי הלכה, וכגון שהיא מקושטת באלף קישוטים, או שאינה מכסה את כל השיער וכדומה, וזה לא מביא יראת שמים, אלא להיפך. ומצד שני, יש אחרת שהולכת עם פאה, אבל הפאה היא כשרה וצנועה. כך שצריך לדעת שיש מטפחת לא טובה, ויש פאה כן טובה!

"יש נשים צדקניות שאיני רוצה לנקוב בשמותיהן ולא שמות אבותיהן, שהלכו עם פאות כל כך כשרות וצנועות, ויש כאלה שהולכים עם מטפחת אך היא טריפה! ממילא אין כלל כזה, צריכים כל שאלה לשאול את הרב ולהחליט על פיו, וכמובן להראות לרב בדיוק על איזה פאה מדובר ועל איזה מטפחת מדובר!".

*

גילה בשבת בבוקר כי האש כבתה תחת הצ'ולנט, מה יעשה?

מנחה המעמד הזמין את החברותא של רשכבה"ג מרנא בעל 'אילת השחר' זיע"א לעלות ולשאול שאלה. הגרמ"י התנצל בפני רבינו: "אינני רוצה להטריח ולהפריע"..., אולם רבינו הגיב בחיוך: "אני עושה מחאה, אתה יודע להפריע? מי אמר לך שאתה יודע להפריע? זה צדיק, מהתלמידי חכמים של העיר בני ברק. תלמיד מובהק של הרב שטינמן. במקום שאין מכירין אותו, הייתי צריך להגיד...".

הגרמ"י שניידר שליט"א: "אני רוצה להקדים, שמאז שמחת תורה לפני שנתיים וחצי, הדבר הראשון ששמענו ממרן הרב שליט"א היה ללמוד הלכות שבת, כמו שהרב שר כי אשמרה וכו' כל הזמן. אז עשינו בבית הנהגה בעז"ה ובלי נדר, שכל סעודה אומרים שאלה חדשה שהתעוררה בשבת הזו, וחוץ מזה משתדלים כל יום ללמוד הלכה בהלכות שבת, כמו שהרב אמר".

"אציג בפני התלמידי חכמים החשובים והגדולים פה שזוכים לבוא ולשמוע מרבינו הגדול שליט"א שאלה שהיתה בשבת בבוקר, בערך ב 9:30 בבוקר, משמים הקב"ה שם לי בראש להסתכל עם הלהבה דולקת מתחת הצ'ולנט, זה לא מצוי בכלל שכבה לי הגז, וראיתי שיש 2 להבות, אחת כבויה, והשניה גם. הסיר היה רותח עדיין, היתה שאלה אם אפשר להעביר אותו לשכן, שיש לו גם אש עם פלטה, בלע'ך על האש, אם מותר ובאיזה מצב?"

מרן רבינו שליט"א: "זה התעורר כדי שכולנו נזכה לשמוע את השאלה הזו. אני חושב שאם זה מבושל כל צרכו ואין חשש של בישול, אז אין בעיה להעביר לאש אחרת". [לאחר מכן הוסיף רבינו: "במקרה שיש רוטב בתבשיל, אז דווקא כשעדיין לא הצטנן הרוטב לגמרי. וסברת ההיתר היא, דבמצב כזה שהקדירה על הכירה, ומקומה מראה שדעת הבעלים ורצונם הכללי על המשך השהייה, ומיד כשיוודע להם יחזירו לכירה אחרת, לכן אע"פ שהאש כבתה, לא מיקרי ביטול השהייה הקודמת (וכ"כ באג"מ או"ח ח"ד סימן עד, דיני בישול אות לח). אמנם בארחות שבת (ח"א עמ' פח) הביא ממו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל שרק אם הפח או הפלטה עדיין לא נצטננו, באופן כזה שאפשר עדיין לחמם עליהם איזה מאכל, אז מותר להעביר את הקדירה לאש אחרת, דבאופן זה שהפח עדיין חם, לא אמרינן דנתבטלה לגמרי שהייתו הראשונה, יעו"ש]. וכאן הוסיף רבינו לספר: "חוץ ממקרה אחד שהיה בליקווד, היתה שם אשה אלמנה שהיתה מבשלת נפלאה, חוץ מדבר אחד שלא בישלה טוב, צ'ולנט, לא יודע למה, כך רצה בורא עולם. הלכו הבחורים והורידו את הצ'ולנט מהאש עד לרצפה, היא שמעה את זה ובכתה והורידה דמעה. נודע הדבר למרן הגאון רבי אהרן קוטלר זצוק"ל, ושאל מי הוריד את הצ'ולנט ואמרו לו, ניגש אליו ואמר לו, תסלח לי, תקח את זה ותחזיר בחזרה למקום. אז הוא אמר, שזה איסור חזרה. ואמר לו רבי אהרן, מחזרה לא מתים, אבל מלהלבין אלמנה עלולים למות! מי יותר חמור איסור חזרה או לצער אלמנה, שעליה נאמר, כל אלמנה ויתום לא תענון, כי אם ענה תענה אותו, וחרה אפי והרגתי אתכם! שמעתם פעם פסק כזה?". הגרמ"י שניידר: "זה חיזוק עצום לדעת איך להיזהר באלמנה. מרן הרב שטינמן זצ"ל, היה רועד מלצער אלמנה. היתה אלמנה שהיתה באה אליו קבוע כל חודש, ובתחילה לא הבנתי מי זה, ואמרה תגיד לרב שזה הגברת פלונית, והיה מוציא מאה שקל ונותן לה. במשך שנים היא הגיעה". * אתם שומרים על העיר – מפגינים ברבים שה' הוא האלוקים! לסיום המעמד, פנה המנחה לרבינו: "כעת שאלה אחרונה, אנחנו לא יודעים מה יהיה, נשיא ארה"ב כל יום אומר משהו אחר, ויש אנשים שמפחדים שהולך לחזור מלחמה, כן אזעקה, לא אזעקה, אנחנו רוצים לשמוע מהרב, מה יהודים יכולים להתחזק, כדי להינצל מהמלחמה, ושיעברו את הכל בשלום, ללא פחדים, ויוכלו ללמוד תורה בנחת?". מרן רבינו שליט"א: "לסיום זו שאלה הכי יפה, הולכים כעת הביתה, כל אשה תשאל את בעלה מה שמעת, וזו השאלה הכי טובה, מה ששאלתם. תראו, אלה שנמצאים פה, קוראים להם 'נטורי קרתא', אתם יודעים מה זה? – שומרי העיר... "את הסעודה גמרו לאכול, את כל השיעורים הנפלאים שהיה – שמענו, כעת נשארים עוד קצת כדי לשמוע שאלות, לכם קוראים נטורי קרתא, אתם שומרים על העיר. אתם לא מחזיקים רובה ביד, מי שצריך אז כן, אבל אנחנו? אם אדם נשאר כאן, אע"פ שקצת עייף, מהבוקר, יש כאן עשרות איש, אתם נטורי קרתא אתם! כעת כבר אין גלידות, וסוכריות, וגם יין אין, רק תורה בלבד! מי שכעת נשאר קוראים לו נטורי קרתא!". המנחה: "שואלים איזה דבר טוב יעשו כדי שכולם ינצלו, מה יקבלו חיזוק על עצמם?"

רבינו: "הדבר הכי גדול זה שבת, כי אשמרה שבת קל ישמרני! האבן עזרא חיבר, ואמר עליו הרמב"ם שהוא ניצוץ מנשמת אברהם אבינו ע"ה".