12 December 2016

Recent Article by Meir Ettinger - אחרי שרפה מתעשרים

אחרי שרפה מתעשרים
כ"ו חשון התשע"ז 27.11.2016 15:52

בגל השרפות האחרון למדנו כמה כללים חשובים כדי לבצע הצתה מוצלחת
אז זהו הגיע עוד 'גל טרור'. כבר התרגלנו לגלים האלו: גל מטענים, גל סכינים גל יריות וחדש-ישן גל של הצתות, וכבר מתוך הרגל מורידים את הראש ומחכים שיעבור, או שיבוא הגל הבא.

הארץ בוערת, וגם הלב בוער - נשרף מבפנים מתחושת ההשפלה, מהכאב על החילול ה', מחוסר אונים, והכי מתסכל שכולם יודעים כולם יודעים מה הבעיה וכולם יודעים מה הפתרון ושוב ושוב אנחנו מכבים שרפות. לו רק הייתה מלחמה, לו רק היו רוצים לנצח! לו רק, יודעים מה – שלא יעשו כלום, רק שייתנו לנו. שייתנו לנו לנצח.

אז מה כבר אפשר לעשות עם הלב הבוער? האם יש סיכוי להפוך את האש הזו לאש חיובית ובונה?.

מה אנחנו יכולים לעשות? כבר נמאס לכתוב מאמרים ולהסביר ששוב צדקנו. שזה לא 'מחבל בודד' אלא עם-אויב, ושה'דו קיום' הדמיוני יעלה יום אחד בלהבות. כבר אלף פעמים אמרנו שאמרנו לכם'. ושהיום, אבל היום כולם יודעים שכהנא צדק. אז זהו – שכולם יודעים, וכולם יודעים ש'אמרנו להם', אבל זה לא עוזר...

אז מה אנחנו יכולים לעשות? שוב לחדד ולהסביר מהו הפיתרון האמיתי, ולהציע רעיונות איך להתמודד עם הטרור? בכל יום בערך נכתבים מאה מאמרים או פוסטים עם רעיונות 'גאוניים' (באמת גאוניים) כמו ענישה קולקטיבית, או הגברת האכיפה. וכנראה שגם חוסר יצירתיות היא לא הבעיה כאן.

העסק קצת יבש. אז מה נשאר לנו לעשות, חוץ מלשבת בבית לקרוא חדשות ושוב להתלונן, או לרוץ להתנדב בכיבוי שרפות...

פתגם ישן נושן המובא בספרי חסידות אומר ש"אחרי שרפה מתעשרים", מן הסתם יש לפתגם הרבה הבנות וזוויות, אבל אפשר גם להבין שאש יכולה להיות מנוצלת גם לתנופה חיובית ולהתחדשות. כמו שיש אש שמכלה והורסת, כך יש אש שמכלה את הכבדות והמחסומים הנפשיים ומחוללת מהפכה והתחדשות.

בגל השרפות האחרון למדנו כמה כללים חשובים כדי לבצע הצתה מוצלחת – האש מתפשטת בצורה הכי טובה כאשר הכול יבש, אחרי ש"עבר קציר וכלה קיץ", כדי שהאש תתפשט ותתגבר על אלו שמנסים לכבות אותה נדרשת רוח, רצוי רוח חזקה ככל הניתן. והעיקר, ששרפות לא "פורצות" יש מי שמצית אותם ):

כשהאש שבלב השרוף שלנו תפרוץ, היא פשוט תתפרץ לרחובות – בזרם הולך וגובר של יהודים שיצאו לרחוב אחרי כל פיגוע ופיגוע, בכל גל או גלון וידרשו שיתנו לנו כבר לנצח, שיחליטו כבר של מי הארץ – אנחנו או הם.

כן, כשהאש הפנימית תתפשט נפסיק כבר לבכות ולהתלונן ונתעורר מהייאוש, אלפים אלפים יצאו לרחובות ויתקוממו על שטיפת המוח וטונות החול שזרו לנו בעיניים, כל ההבלים והשקרים של ההשתווינות יימסו בן רגע, והתקווה למדינה יהודית תקפוץ מבית לבית ותבעיר אותו תוך שניות.

העסק כבר יבש מספיק, וצריך רק להשיב קצת רוח, וגם את האנשים שיסתובבו מעיר לעיר וידליקו את האש – בכמה שיותר מוקדים, כי הרי שרפות לא "פורצות" תמיד צריך מישהו שיבעיר אותם – את זה היום כולם כבר יודעים, אפילו גלעד ארדן.

No comments: